מהר מהר, לפני שייסגר: מה דחוף למחוקק הישראלי להספיק לפני פיזור הכנסת

בשבוע שעבר נתבשרנו כי אנו עומדים שוב בפני בחירות, והנה שוב אנחנו נמצאים רגע לפני תקופה סוערת במהלכה המחוקק הישראלי ישים בצד קידום מדיניות יציבה ושקולה בשם המאבק על כל קול. רגע לפני פיזור הכנסת, אנו רואים כיצד זמן עבודה פרלמנטארי, מצרך אותו קשה לקחת כמובן מאליו בימים שכאלה, מתבזבז על יוזמות חקיקה ללא סיכוי אמיתי – כחוק חוק הנאשם - בשם האמירה הפוליטית. יהיה טוב אם המחוקק הישראלי יקדיש את אותה האנרגיה לקידום חקיקה שתבטיח בחירות הוגנות, ופתוחות, וזאת תוך התמודדות עם חולי אמיתי של עולם הרשתות החברתיות והוא הניצול לרעה של בוטים.

מאת ד״ר טל מימרן

מכון תכלית | 26.6.2022

יוזמת חקיקה חדשה של משרד התקשורת עשויה להיות הפעולה האחרונה של הממשלה הנוכחית, אבל כמה שהיא יכולה להיות חשובה. יוזמה זו מבקשת למגר את השפעתו השלילית של "הבוט", הלא הוא חשבון פיקטיבי הפועל אוטומטית על מנת להפיץ מסרים בשם כל לקוח משלם. מדובר בצעד חשוב, שחשוב לקדם אותו תוך כדי ביצוע עדכון תוכנה ביחס לשני דברים. ראשית, סד הזמנים המוצע לפעולה – של 10 ימים – לא עומד במבחן המציאות מאחר ומדובר בעידן ועידנים בעולם הרשתות החברתיות. שנית, יש להגדיר קנס משמעותי למי שיפר את הוראות החוק, שירתיע שחקנים רלוונטיים ויתמרץ אותם לפעול נגד רעה זו.

נתחיל מההתחלה. ברור כי זירה מרכזית בה ננהל דיון על הבחירות הקרבות היא זו של הרשתות חברתיות. אלו מאפשרות הפצה של מידע בהיקף ובקצב שלא ידענו בעבר – לעיתים חשוב מאוד ולעיתים, ובכן, פחות. בתוך זירה זו, שחקן מרכזי הוא הבוט, אשר מבקש להסתנן למוקדי שיח רלוונטיים, ולהסוות את עצמו כאחד האדם, במטרה לייצר אמינות למסרים המועברים דרכו. בוטים הפועלים על מנת להסיח את דעת הקהל פוגעים בזכות לבחור, כמו גם ביכולת לנהל שיח ציבורי מושכל. מדינת ישראל נמצאת בסכנת קיטוב גדולה מאי פעם, ועלינו להבטיח ככל הניתן תקשורת פתוחה ושקופה בינינו על מנת שנוכל למצוא דרך לפעול ביחד, למרות אי הסכמות כאלו או אחרות, ולצעוד אל עבר עתיד טוב יותר.

תזכיר החוק שהוצג לאחרונה על ידי משרד התקשורת, המבקש למגר את תופעת הבוטים ברשתות החברתיות בישראל, לא היה יכול להגיע בזמן טוב יותר. חשוב לפעול על מנת להשלים את הליך החקיקה בתחום חשוב זה, רגע לפני שישראל יוצאת שוב לבחור. לפי התזכיר, מפרסמים ברשת חברתית העושים שימוש בבוטים יהיו מחויבים לסמן את פרסומיהם בתור כאלו העושים שימוש בכלי מעורר מחלוקת זה. כך, נוכל לדעת האם אנו מדברים עם עצמנו ולא עם אלגוריתם, ונמצא בתקווה מאפיין משותף הנחוץ כל כך לשם הבטחת היציבות השלטונית, והחברתית, במדינת ישראל.

ברמה המעשית, מנגנון האכיפה המוצע בתזכיר הוא מנגנון "הודעה והסרה" - רשת חברתית שמקבלת דיווח על הפרה של החוק, תהיה מחויבת לטפל בהפרה על-מנת לשמר את חסינותה מאחריות משפטית. בפרט, הרשת תחויב לפנות למפרסם עושה שימוש בבוטים ולחייב אותו לסמן את הפרסום בתוך 10 ימי עבודה. במידה והתוכן ולא יסומן, תיכנס הרשת החברתית לפעולה ותסיר בעצמה המסר הבלתי מסומן, ומפעיל הבוט יהיה חשוף לתביעה נזיקית ולתשלום של פיצויים ללא הוכחת נזק. במידה ותושלם חקיקה זו לפני סיום עבודת הממשלה הנוכחי, הדבר ישפיע באופן עמוק על היכולת לקיים בחירות פתוחות. ועדיין, ישנו מקום לבצע שני שינויים חשובים ביחס ליוזמה.

ראשית, 10 ימים בעידן הרשתות החברתיות מהווים נצח במונחים של השפעה ברשתות. ישנו מקום לחשוב על סד זמנים יעיל יותר, תוך התחשבות כמובן ביכולת של פלטפורמות תוכן בכלל ורשתות חברתיות בפרט לפקח בהתאם לדרישה החדשה שתעלה מהחוק. ניתן לקבוע סדי זמנים שונים, אשר יוטלו על פלטפורמות תוכן בהתאם לגודל ולסוג. שנית, החוק מטיל קנס צנוע יחסית ביחס לשחקנים הרלוונטיים, 1,000 ₪. מנקודת המבט של הרשתות, מדובר בזוטי דברים – אם נביא את הסכומים המתגלגלים בתעשייה זו. כך, למשל, דיווחה פייסבוק על רווח של 29 מיליארד דולר ברבעון אחד בשנה החולפת. מרבית הכנסותיה של החברה נובעות מפרסום – לרבות באמצעות בוטים.

רגע לפני ההליכה לבחירות, כדאי לנסות ולקדם שקיפות רבה יותר בזירות ציבוריות בהן מתקיים דיון ומופץ מידע. ועדיין, חשוב לשמור על קשר עם המציאות, ביחס למסגרת הזמן לפעולה והגדרת קנס אשר באמת ירתיע את אלו שהחוק מכוון אליהם. אל למחוקק הישראלי לקבל כעובדת חיים כי הבחירות שלנו עתידות להיות מוכתבות על ידי בוטים המבקשים להשפיע על דעת הקהל – אשר יסיחו את דעתנו מדיון מהותי, ופתוח, שנחוץ כל כך על מנת לנסות ולמצוא מרחב הסכמה בעידן של אי הסכמות הולכות וגוברות.