החלטת מועצת האו"ם לאשר את בקשת הפלשתינים היא אירוע מכונן בסאגה המשפטית של הסכסוך • על ישראל להתכונן כראוי למהלך, ולקבל החלטות אשר יחזקו את תפיסתה האסטרטגית והמשפטית
מאת ד"ר טל מימרן
ישראל היום | 31.12.2022
החלטת מועצת האו"ם לאשר את בקשת הפלשתינים להעביר את נושא הסכסוך לחוות דעת של בית הדין הבינלאומי בהאג, היא אירוע מכונן בסאגה המשפטית של הסכסוך הישראלי-פלשתיני, אשר צברה תאוצה בשני העשורים האחרונים.
מדינת ישראל חייבת להתכונן כראוי למהלך, ולקבל החלטות אשר יחזקו את עמדתה האסטרטגית והמשפטית. אם מקבלי ההחלטות שלנו לא יעשו זאת, אנו עלולים למצוא את עצמנו בפני אתגר גדול פי כמה מונים מזה שהתרגלנו אליו.
חוות הדעת המדוברת תהיה הפעם השנייה שבה בית הדין הבינלאומי לצדק עוסק בסוגיה הנוגעת לשליטה הישראלית ביהודה ושומרון. ב-2004 נתן בית הדין חוות דעת מייעצת ביחס לישראל, אשר התמקדה בסוגית הקמת גדר ההפרדה. אז, נקבע כי הקמת גדר פוגעת בזכות להגדרה עצמית של הפלשתינים, כמו גם בזכויות אדם אחרות דוגמת חופש התנועה, וכי על מדינות העולם להימנע משיתוף פעולה עם ישראל בכל הנוגע לגדר.
בית הדין עלול לעסוק בשאלות יסוד
האפשרות של דיון נוסף בסכסוך הישראלי-פלשתיני, כעשרים שנים לאחר הסבב הקודם, מעלה שאלות רבות.
ראשית, לא ברור האם המנדט שניתן לבית הדין בהאג ממוקד מספיק, או שמא הוא רחב ומרחיק לכת מדי. להבדיל מחוות הדעת משנת 2004, הפעם לא מדובר בדיון משפטי על סוגיה ספציפית (גדר ההפרדה), אלא מדובר בשאלות רחבות יותר שקשורות לכל השליטה הישראלית ביו"ש ובמזרח ירושלים.
כלומר, יש כאן פתח לבית הדין להתעסק בשאלות יסוד של הסכסוך הישראלי-פלשתיני, ולערוך ניתוח משפטי ביחס לפעולות קונקרטיות של מדינת ישראל כמו הקמת התנחלויות ביו"ש או סיפוח מזרח ירושלים.
מעבר לקביעותיו המשפטיות ביחס לשאלות הפרטניות העומדות בפניו, עלול בית הדין לכלול גם קריאה מפורשת להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בכל הנוגע למתרחש ביו"ש, מה שיחזק את הקריאות לחרם בינלאומי על מוצרים המגיעים מיו"ש. זהו מהלך מדאיג מבחינת הקברניטים במחוזותינו, אשר מעדיפים כי הסכסוך יישאר ברמה של דיון פוליטי ולא משפטי.
לקריאה נוספת >>
שנית, מדינת ישראל בחרה שלא לקחת חלק בהליך בשנת 2004, במחשבה שזה יפגע בלגיטימציה של מסקנות בית הדין. בפועל, אי ההשתתפות של ישראל גם מנע את האפשרות שהיא תשפיע על המסקנה המשפטית של בית הדין, ולא השפיעה כלל על הלגיטימציה של חוות הדעת שנתקבלה.
הפעם, המנדט המוצע מבשר על מהלך דרמטי ביותר, אשר עלול להשפיע על עתיד השליטה הישראלית ביהודה ושומרון, או כל הפחות על אופייה, ועל יחסי החוץ של מדינת ישראל ועל הניסיונות שלה להצדיק את צעדיה.
שלישית, ולבסוף, לחוות הדעת של בית הדין יש פוטנציאל לחזק את טענתה של הרשות הפלשתינית למעמד מדינה. כך, למשל, קביעות של בית הדין מתוך חוות הדעת בנושא הגדר משנת 2004, הובילו להגברת ההכרה הבינלאומית במעמד של הרשות הפלשתינית כמדינה, עד להצטרפותה הרשמית של הרשות לאו"ם (במעמד מדינה שאינה חברה). בהמשך אף קיבל בית הדין הפלילי הבינלאומי את בקשתה של הרשות הפלשתינית להחיל את סמכותו ביחס ליו"ש, רצועת עזה ומזרח ירושלים.
ישנם דיווחים על רצונה של פלשתין להגיש מועמדות כעת לחברות מלאה באו"ם, בתור חברה מן המניין, כאשר לקביעות עתידיות של בית הדין הבינלאומי לצדק בנושא עלולה להיות השלכה משמעותית על המהלך.
מאז "טראומת" דו"ח גולדסטון, ניתן לראות שינוי גישה של ישראל שבא לידי ביטוי בהגברת הניסיון לשתף פעולה בספרה הבינלאומית או לכל הפחות לקחת חלק פעיל יותר בדיאלוגים במישור הבינלאומי. טוב יהיה אם ישראל תיקח חלק בהליך הנוכחי, תציג את עמדותיה המשפטיות ותנסה להשפיע על מסקנות בית הדין.
ד"ר טל מימרן
הוא ראש תוכנית "אמנה חברתית לעידן הדיגיטלי" במכון תַּכְלִית, חוקר ומרצה בתחומי המשפט הבינלאומי והסייבר.
Comments